איך לדעת שהגיע הזמן לעשות סדר

אך לדעת שהגיע הזמן לעשות סדר

ומה באמת לשאול את עצמך לפני שמתחילים

7 שאלות להתחיל מהן לפני שפותחים אקסל, בלי לקפוץ לפתרונות

יש רגע שאת מכירה אותו, גם אם מעולם לא נתת לו שם.

הוא יכול להגיע בשתיים בלילה, כשאת בודקת את הבנק בטלפון ומרגישה את הלב קופץ לפני שהמסך בכלל נטען. הוא יכול להגיע בבוקר רגיל, כשהגיעה הוצאה לא מתוכננת וכל התחושה של החודש משתנה ב-15 שניות. הוא יכול להגיע בשיחה עם חברה שמספרת על משהו שהיא קנתה, ופתאום את שואלת את עצמך, מתי בעצם קניתי לעצמי משהו מתוך שמחה ולא מתוך אשמה או חסך.

הרגע הזה הוא לא בעיה. הוא מתנה.

הוא הרגע שהגוף שלך אומר לך, "אני כבר לא רוצה לחיות ככה בלי לדעת".

זה לא קשור לכמה כסף יש לך בחשבון. זה קשור לשאלה אחת בלבד: האם את מנהלת את הכסף שלך, או שהוא מנהל אותך.

לפני שמתחילים לעשות סדר, עצרי

רוב הנשים שאני פוגשת, כשמגיע אליהן הרגע הזה, עושות אותו הדבר. הן רצות לצמצם. פותחות את האפליקציה של הבנק. מתחילות לסווג הוצאות לקטגוריות. מחפשות את המדריך הכי חדש ברשת לתקציב חודשי.

ואחרי שבועיים, בדיוק כמו בדיאטות, כמו בהחלטות של ראש השנה, הכל חוזר להיות מה שהיה. לפעמים אפילו גרוע יותר, כי עכשיו מתווספת גם התחושה של "אני לא מצליחה".

זה לא כי את עצלה. זה כי קפצת לשלב השני בלי לעבור את הראשון.

השלב הראשון הוא לא לעשות. הוא לשאול.

לקוחה שישבה מולי לפני כמה שבועות גילתה, אחרי שעברנו ביחד על התמונה הכלכלית שלה, ש-36,000 ש"ח "נעלמו" לה בשנתיים. לא כי היא בזבזה. כי היא אמרה לעצמה "יהיה בסדר" יותר מדי פעמים, על יותר מדי דברים, בלי לעצור לשאול: רגע, למה אני לא מסתכלת על זה?

התשובה שלה, אחרי כמה דקות של שקט, הייתה, "כי פחדתי ממה שאני אגלה".

זה הלב של הכל.

למה אנחנו לא שואלות את עצמנו את השאלות הקשות

כי קל יותר לומר "אין לי זמן" מאשר להודות שמשהו בפנים יודע שהשיחה הזאת תדרוש ממנו להרגיש דברים.

כי קל יותר לומר "אני אעשה את זה כשיהיה לי יותר כסף, כשהמצב יתייצב, אחרי החופש הגדול" מאשר להתחיל היום, במצב הזה, עם מה שיש.

כי קל יותר לומר "אני יודעת בערך מה קורה" מאשר לפתוח ולראות. אבל בערך הוא לא שליטה. בערך הוא התחושה שנותנת לנו לחיות בלי לבדוק.

וכשאנחנו לא בודקות, הכסף לא נעלם. הוא פשוט הולך לדברים שלא בחרנו בהם.

7 השאלות שצריך לשאול לפני שפותחים אקסל

זאת לא רשימה לסמן. זאת רשימה לחיות איתה כמה ימים. כל שאלה היא דלת. חלקן פתוחות לרווחה, חלקן תדרושנה ממך לשים את היד על הידית ולהחזיק אותה שם שנייה.

קחי מחברת. לא אפליקציה. מחברת. כזאת שאפשר לכתוב בה בלי שמישהו יראה.

שאלה 1: איזו הרגשה עולה בי כשאני חושבת על הכסף שלי?

לא מה את חושבת. מה את מרגישה.

לחץ בחזה? קהות? שעמום? כעס? בושה? יש נשים שמרגישות בחילה, ויש כאלה שלא מרגישות כלום, וזה גם מידע.

ההרגשה הזאת היא לא סתם. היא מצפן. היא אומרת לך מה הקשר שלך לכסף שלך כרגע, ולכן איזה שינוי באמת צריך לקרות.

שאלה 2: מה הדבר הראשון שאני חושבת עליו כשאני שומעת את המילה "תקציב"?

שעמום? הגבלה? כישלון? דיאטה?

אם המילה "תקציב" מרגישה לך כמו עונש, לא תדבקי בו. לעולם. לא כי את חלשה. כי הגוף שלך לא מסכים לחיות בעונש ממושך.

הכסף שלך לא צריך תקציב. הוא צריך שיחה. הוא צריך שתכירי אותו.

שאלה 3: מתי לאחרונה הסתכלתי באמת, ולא הצצתי?

הצצה היא לפתוח את האפליקציה, לראות מספר, לסגור. הסתכלות היא לשבת 20 דקות עם המספרים ולתת להם להגיד לך משהו.

מתי עשית את זה לאחרונה? אם את לא זוכרת, זאת התשובה.

שאלה 4: על מה אני מוציאה כסף שבאמת עושה לי טוב?

לא מה "נכון" להוציא. מה טוב לך להוציא.

קפה טוב בבוקר? ספרים? שיעור יוגה פעמיים בשבוע? שעת עיסוי בחודש? מעדן שאת אוהבת? נסיעה קטנה עם הילדים פעם בחודשיים?

כתבי 5 דברים שכסף שלך הלך אליהם בחודש האחרון ועשו לך טוב.

שאלה 5: על מה אני מוציאה כסף שלא באמת רואה אותי?

זאת השאלה הכי קשה, ולכן הכי חשובה.

מה יש אצלך שקונה אותך אוטומטית, גם אם אף פעם לא עצרת לשאול אם זה בשבילך?

המנוי שמתחדש. החברות שאת לא הולכת אליה יותר. הרכישות ה"מפצות" אחרי יום רע. האוכל שנזרק כי קניתי מתוך חרדה ולא מתוך תכנון. השיעורים שקניתי ולא עשיתי.

אלה לא רק דברים. אלה מסרים. כל אחד מהם אומר לך משהו על מה שהיית צריכה באותו רגע, ולא ידעת להגיד לעצמך בקול.

__________________________________________________________________________________

התרגיל: 3 חודשים אחורה

אחרי שעברת על השאלות, הגיע תרגיל קטן שמשנה הרבה.

קחי דף נקי. בראש שלו כתבי: "רכישות מה-3 חודשים האחרונים שלא שרתו אותי".

ועכשיו, בלי סינון, בלי הצדקות, בלי "אבל", כתבי את כל מה שקנית בזמן הזה ונכנס לאחת מהקטגוריות האלה:

• דברים שלא השתמשת בהם בכלל (בגד עם התווית, מוצר טיפוח שנשאר סגור, גאדג'ט שעדיין בקופסה)

• דברים שזרקת, שנזרקו, או שנרקבו (אוכל מהסופר, ירקות שנקמלו, דברים שקנית בכמות גדולה ולא הספקת)

• דברים שאחרי הקנייה הבנת שהיו בזבוז (קנייה מתוך עצב, מתוך שעמום, מתוך "הנחה שאסור לפספס")

• דברים ששכחת שקנית (מצאת בארון, בשקית, באחסון, ונזכרת עכשיו)

• דברים ששמת בצד "לכשיהיה לי זמן" (קורס אונליין, ספר, חוברת עבודה, מנוי, ערכה)

• דברים שקנית פעמיים כי לא זכרת שיש לך אחד (תבלין, מוצר ניקוי, קרם, כלי מטבח)

ליד כל פריט, כתבי את העלות המוערכת שלו. אל תחפשי את הסכום המדויק בבנק. הערכה היא בדיוק הערך של התרגיל הזה.

ועכשיו סכמי.

המספר שיצא לך הוא לא מספר של בושה. הוא מספר של מידע.

הוא המספר שאומר לך כמה כסף, ב-3 חודשים בלבד, הלך לא לדברים שבאמת לא רצית, אלא לדברים שקנית במקום לעצור ולשאול את עצמך מה באמת את צריכה עכשיו.

רוב הנשים שעושות את התרגיל הזה בפעם הראשונה מופתעות. לא מהסכום (אם כי לפעמים גם). מהסוגים.

כי מסתבר שיש דפוס. דברים שנקנו מתוך עייפות. דברים שנקנו כי "מגיע לי". דברים שנקנו כי הייתה הנחה. דברים שנקנו כי חברה קנתה. דברים שנקנו כי שנאתי את עצמי באותו יום וחיפשתי שמחה מהירה.

הדפוס הזה הוא הכסף האמיתי. הוא מה שבאמת ישנה אצלך, אם תיתני לו לדבר איתך.

שמרי את הדף. אל תזרקי אותו. נחזור אליו בהמשך.

__________________________________________________________________________________

שאלה 6: אם הכסף שלי היה יכול לדבר אליי, מה הוא היה אומר?

אני יודעת. נשמע ניו אייג'י. תעני בכל זאת.

ברוב המקרים, התשובה היא גרסה של אחת מאלה: "אני פה, את רק לא מסתכלת". "אני עובד קשה ואת לא שמה לב". "את מפחדת ממני". "את כועסת עליי". "את לא יודעת מה לעשות איתי".

השיחה שלך איתו מתחילה מהמשפט הזה.

שאלה 7: איך הייתה נראית השנה הבאה שלי אם הכסף שלי היה ממוקד בשני דברים שבאמת חשובים לי?

לא 10 דברים. שניים.

אם את יכולה לענות על זה, את לא צריכה אקסל. את צריכה החלטה.

מה קורה אחרי שאת עונה

את תגלי, קרוב לוודאי, שלושה דברים.

הראשון: שיש הרבה פחות דברים לשנות ממה שחשבת. שני או שלושה שינויים מדויקים עושים יותר מעשרים שינויים אקראיים.

השני: שחלק מה"בעיות" הכלכליות שלך הן בכלל לא כלכליות. הן רגשיות. ניקנסו בפתרונות כספיים ולכן הן חוזרות.

השלישי: שבהירות, לא כסף, היא מה שגורם לך להרגיש רגועה. ברגע שאת יודעת איפה את עומדת, גם אם המצב לא מושלם, הגוף מפסיק להתעורר בלילה.

הצעד הראשון שלך (לא מה שחשבת)

הצעד הראשון הוא לא לפתוח את הבנק.

הצעד הראשון הוא לקחת 40 דקות, בלי טלפון, בלי מחשב, רק את ומחברת, ולענות בכתב יד (טוב אפשר גם בטלפון או סתם במסך וורד) על 7 השאלות למעלה.

זהו. זה כל השלב הראשון.

לא לסדר. לא לתקן. רק לשמוע את עצמך ולראות את הדפוס.

אחרי זה, אם תרצי, הסדר יבוא. והוא יבוא ממקום של בחירה ולא של בהלה.

מה הלאה

אם עברת על השאלות ואת מרגישה שעלה משהו שלא ידעת מה לעשות איתו, זאת לא חולשה. זה בדיוק המקום שמהיכן מתחילים.

אני פותחת בכל שבוע כמה שיחות היכרות של 20 דקות, בוואטסאפ או בזום, ללקוחות חדשות. זו לא שיחת מכירה. זו שיחה שבה את מספרת לי איפה את עומדת היום, ואני עוזרת לך להבין מה הצעד הבא הכי מדויק בשבילך. בלי התחייבות, בלי לחץ.

אם זה מרגיש נכון, את מומזנת לקבוע פגישה דרך עמוד צרי קשר.

חופש כלכלי הוא לא מספר בחשבון. הוא התחושה שאת בוחרת, ולא שנבחרת.

אפשר להתחיל משם.